המעשה אירע באחד מבתי הכנסת הגדולים של תל אביב. המקום עבר שיפוצים ולשם כך הוצרכו להרוס את ה"בוידעם" של בית הכנסת, בו היו הרבה ספרי קודש שהושלכו לגניזה. הקבלן שנשכר לביצוע העבודות לא השגיח בספרים, וכך נהרס הבוידעם והספרים התערבבו יחד עם ערמות החול והאבנים.

המתפללים שהגיעו למקום מיד לאחר המעשה, נחרדו למראה המזעזע, והחלו מיד באסיפת הספרים והדפים הקרועים.

כשחזר הקבלו באותו ערב מעבודתו אירעה לו תאונת דרכים, רק בניסי ניסים ניצל מפגיעה חמורה. לאחר יומיים אירעה תאונה רלעייתו, ולאחר שבוע נוסף פגע נהגו בשני עוברי אורח ופצעם באורח בינוני.

כאדם דתי ובעל אמונה, הרגיש הקבלן באירועים האחרונים אות מן השמים, אך לא הבין בדיוק על מה ולמה. הוא פנה ביזמתו לאחד בגדולי התורה המפורסמים בירושלים, והנה אך סיפר לו מה אירע, עוד בטרם עלה כלל על דעתו האירוע של השלכת הספרים בבזיון, שאל אותו הגאון: "היה לך בזמן האחרון מקרה שגרמת לבזיון ספרי קודש?"

הקבלן נדהם, וקיבל על עצמו בו ברגע לא לשוב לכיסלה עוד ולהיזהר בשבע חקירות ובדיקות בנושא זה…

לנו יכול הדבר לשמש כאות ומופת כמה גדולה התביעה על מי שאינו נזהר די הצורך בכבודם של ספרי קודש.