גרפיקאי/ת, בעל משרד פרסום. כל מה שחשוב לדעת על פרסום ללא חשש גניזה.

קיצור וסיכום מתוך ספר "גנזי הקודש". (כולל דוגמאות ועצות לעבודות גרפיקה ומחשב).

חלק א' – שמות הקודש

א. האופנים שיש להזהר בהם:

7 שמות בהם נקרא הא-לוקים והם: הוי"ה  ובכלל זה י-ה  א-ד-נ- י   א-ל   א-ל-ו-ה   א-ל-ו-ה-י-ם   ש-ד-י   צ-ב-א-ו-ת    א-ה-י-ה.  נצטוונו בתורתנו הקדושה לנהוג בהם כבוד מירבי. אסור למוחקם או לכותבם במקום שעלולים להגיע לידי בזיון מיחזור ואשפה, וכשכתבם טעונים גניזה.

אסור לכתוב אחד מ- 7 שמות שאינם נמחקים על גבי תכשיטים, כלים או מפות. עבר וכתב אסורים בשימוש ובסחורה ולהיכנס עמם לשירותים.

"שלום" הוא אחד משמותיו של הקב"ה, ואם הכונה לשם השם טעון גניזה. אך אם הכונה לדברי חול (כגון יש שלום בעולם) אינו טעון גניזה. ואם מברך את חבירו בשלום יש להחמיר. ונכון להיזהר שבכל מקום שעלול להגיע לידי בזיון לכותבו שלא בשלמות, כגון: שלו' או שלם.

התואר "איש ה-א-ל-ה-י-ם" כמו שכתוב על גבי מצבת האדמו"ר רבי אלימלך מליזנעסק, הורה מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א שהוא שם קודש.

המפריד בין אותיות שם ה' על ידי קו (כגון א-ל) אינו נפטר מגניזה בשל כך, ויש אומרים שמועיל.

נוסחי ברכות המחולקים לציבור אין להדפיס בהם שם השם כתיקונו אף אם יש חשש שהמברך לא ידע כיצד לקרוא נכון את שם השם. וי"א שיעשה קו בין האותיות ואז יוכל להדפיס את שם השם כתיקונו.

האופנים הבאים אין לכותבם לכתחילה במקומות העלולים להגיע לידי בזיון (כגון: עיתונים וכתבי עת, בכל המדיות לסוגיה, באגרת שלומים וכדו'):

* אלוקים

* ה' ובכלל זה ב"ה (ברוך ה') בעז"ה (בעזרת ה') אי"ה (אם ירצה ה') מכיון שהכוונה לאות ה' משם הוי"ה.

* אותיות א' י' צ' ש' כקיצור למילה שלימה של אחד מהשבעה שמות שאינם נמחקים (אלוקים, י-ה, צבקות, שקי).

ב' יודין (י"י) הנכתבים במקום שם השם, או אותיות אל"ף ולמ"ד המחוברים יחד במקום המילה א-ל, אינם טעונים גניזה אך אין לזורקם בבזיון.

שם ה' בלע"ז כגון: גאט (באידיש) גאד (באנגלית) בוגא (פולנית ורוסית) אין בו קדושה ומותר למוחקו, אך אסור להזכירו במקומות המטונפים או להשליכו לאשפה. לכן ראוי לגונזו ולא לכותבו במקום שעלול להגיע לידי בזיון.

קלטות ודיסקים שמוקלט/ד בהם שם ה' אינם טעונים גניזה ומותר לזורקם לאשפה (ובתנאי שבפירסום על גבם לא מופיע חלקי פסוקים או תפילות) אך אין למוחקם. ובעת הצורך בקלטת ימחוק ע"י גרמא, גוי, או קטן.

 ב. האופנים המותרים:

האופנים הבאים מותרים בכתיבה לכתחילה, אינם טעונים גניזה ומותר לזורקם:

  • בס"ד (בסייעתא דשמיא)
  • הקב"ה (הקדוש ברוך הוא)
  • ד' (במקום ה')
  • השם ונכלל בזה בעזה"ש (בעזרת השם), איה"ש (אם ירצה השם), בה"ש (ברוך השם), השי"ת (השם יתברך).

תיבת "אויברשטער" (שפירושה באידיש "העליון") אינו שם השם ומותר להשליכו.

שמות אנשים שיש בהם אותיות שם השם (אליהו ישראל גדליה), וכן שמות משפחה (אל חי) וכן שם מקום (בית אל) או שם ספר או רחוב (שדי חמד) וכן שאר מילים שיש בהם אותיות שם השם (יהיה), אין בהם קדושה ואין צריך להפריד בין האותיות ע"י קו, ומותר להשליכם לאשפה. ויש שהקפידו בשמות אנשים שיש בהם ג' אותיות משם הוי"ה (כגון: אליהו, ישעיהו) שלא לסיימם (כגון: ישעי').

ג. עבודות גרפיקה ומחשב:

מצוי מאוד שתמונות עם שמות הקודש המפורשים מתפרסמים בעיתונים ובכל אמצעי המדיה השונים. כאשר סופם להתגולל בראש כל חוצות ושם שמים מתחלל באופן מחפיר והתורה חוגרת שק.

חובה קדושה מוטלת על עובדי העריכה והגרפיקה (יחסי ציבור, קופרייטר, קריאייטיב, ארטדרקטור, תלתיסטים) לשים לב לכך.

להלן דוגמאות מצויות:

* תמונות שצולמו בתוך בתי כנסת באירועים שונים כאשר נקלט בעדשה העמוד של החזן עם השויתי ד' / שלט מודים דרבנן / הארון קודש או קירות בית הכנסת עם כיתובי פסוקים וכדו'.

* קטלוגים פליירים ומודעות שטח הקשורים לתשמישי קדושה השונים {כמו: ספרי תורה, תפילין ומזוזות, ספירת העומר, הדלקת נרות שבת}, רהוט לבתי כנסת (ארונות קודש ועמוד לחזן).

* צילום חופה וקידושין עם סידור או ברכון פתוח שמחזיקים מברכי הברכות.

* צילום סיום כתיבת ספר תורה.

* תמונת מצבת האדמו"ר רבי אלימלך מליזנעסק שם כתוב "איש ה-א-ל-ה-י-ם".

פיתרון: לכסות את שמות הקודש ע"י הסתרה בשכבה ולא ע"י פעולת מחיקה. {לדעת חלק מגדולי הפוסקים שליט"א יש להזהר גם במחשב מלעשות פעולת מחיקה ואיבוד של שם שמים. אולם שאר השימושים הרגילים במחשב כגון: כיבוי מחשב, מיזעור חלון, לדפדף לעמוד הבא, גזור הדבק, וכדו', כיון שאין בהם פעולת איבוד ומחיקה, הרי הם מותרים}.

אם מעוניינים שההסתרה בשכבה לא תבלוט, ניתן להדביק על המקום כתב אחר זהה לפונט הקיים, או לכסות את המקום בקישוט שמשתלב בתמונה (כגון: שרשרת במודעה למכירת קישוטי סוכה).

כאשר לא ניתן לקרוא את השמות הקודש בראיה טבעית אף שניתן לזהותם ע"י הגדלה, אין בכך כל בעיה וחשש.

חלק ב' – פסוקים וחלקי פסוקים

כיצד אפשר לצטט לשונות פסוקים או חלקי פסוקים בהזמנות לשמחות, מודעות רחוב ובעיתונים, קטלוגים ופליירים, פנקסי הגרלה וקבלות של צדקה, סמלים וניירת משרדית,  באופן שלא יהיו טעונים גניזה ?

א. תחילה יבואר העיקרון ולאחר מכן דוגמאות והסברים.

מתי ציטוט של פסוק או חלק מפסוק טעון גניזה ?

א) אם הכוונה לפסוק ב) אם ניכר בציטוט לשון פסוק. באופן זה הציטוט טעון גניזה ואסור לכותבו במקום שעלול להגיע לידי בזיון מיחזור ואשפה.

מתי אינו טעון גניזה ?

אם נעשה בציטוט שינוי מהותי מלשון הפסוק {כגון: הפיכת סדר המילים בפסוק, שינוי מלשון יחיד לרבים או להיפך, הוספת תיבות חולין בין תיבות הפסוק, עירוב לשונות של ב' פסוקים}, ובתנאי שלא נשארו 3 מילים רצופות ללא שינוי. אופנים אלו אינם טעונים גניזה ומותר לזורקם.

האם יש עוד אופנים שאינם טעונים גניזה ?

כן. אם הכונה בציטוט לשם מליצה וצחות לשון, או לשם סיפור דברים בעלמא, או שהמילים של הפסוק הם לשון שבני אדם משתמשים בהם גם אם לא היו נכתבים בפסוק. דוגמאות אלו  אינם בגדר כונה לפסוק ואף שלא נעשה בציטוט שינוי מלשון הפסוק, אינם טעונים גניזה. פרט לפסוק שלם שבכל מצב טעון גניזה

 ב. הסברים ודוגמאות מעשיות

מה הכוונה שניכר בציטוט לשון פסוק ?

אם ניכר בציטוט משמעות של מילים מהתנ"ך. כגון: אם כותבים "מים קרים על" עדיין אין בציטוט קדושה, שהרי למילים אלו יש גם משמעות חולין, כמו "מים קרים על השולחן".  אולם אם מוסיפים עוד מילה מהפסוק "מים קרים על נפש" (משלי כ"ה כ"ה), כעת הציטוט כבר קיבל משמעות של פסוק.

לפעמים גם בציווי של שתי מילים יש כבר משמעות של פסוק, כגון: "ושננתם לבנך" או "לא תגנב".

מה נקרא כוונה לפסוק ?

גם אם בציטוט יש משמעות של פסוק עדיין אין בו קדושה עד שיהיה הכוונה בציטוט לשם פסוק ודברי תורה, ולא למטרה אחרת. כגון: שם של ספר שנקרא בלשון הפסוק כגון "דגל מחנה אפרים" ואין שמו מראה על תוכן הספר, או מוסד /  אירגון שנקרא בלשון הפסוק כגון "דרשו השם ועוזו" אין אלו בגדר כונה לפסוק ואינם טעונים גניזה.

מהו המודד לדעת מתי בציטוט יש כונה לפסוק ?

יש לשים לב כי כאשר אדם כותב בכתב ידו ציטוט מסויים, שם כוונת האדם היא זאת שקובעת האם יש כאן כונה לפסוק או לא. אולם בדברים הנדפסים באופן אוטומטי, המודד בהם נקבע לפי התוכן הכללי של הענין ולא לפי כוונת היוזם והמזמין. שהרי הוא בעצמו אינו כותב את הדברים, ועובדי הדפוס והמכונות אינם מכוונים כלום. לפיכך אם כותבים ציטוט ובצידו את המקור של הפסוק כגון: "ברכה לראש משביר" (משלי י"א כ"ו) זה נחשב לכוונה לפסוק אף אם נראה מהתוכן שהיתה כאן כונה לצחות לשון (הגר"נ קרליץ שליט"א). אולם אם ניכר מהתוכן הכללי שהציטוט משמש כצחות לשון, מליצה, סיפור דברים (כפי שיבואר להלן) אינו טעון גניזה.

מה עוד לא נקרא כונה לפסוק ?

מליצה, צחות לשון, סיפור דברים, לשון בני אדם, אינם טעונים גניזה ומותר לזורקם (יש לשים לב כי היתר זה מתייחס רק לחלקי פסוקים ולא לפסוקים שלמים):

מליצה – הציטוט מובא בכוונה שונה מהמשמעות של הפסוק, כגון: כותבים על אדם שנפטר "נפלה עטרת ראשינו" הנאמר במגילת איכה (ה, טז) על חורבן בית המקדש.

צחות לשון – משתמשים במילים היפות של הפסוק לברך אדם, כגון: "ברכה לראש משביר". או לשבח אדם על מעשיו הטובים, כגון: "כפה פרשה לעני". (הגר"ש ואזנר שליט"א והגר"נ קרליץ שליט"א. אולם לדעת הגרי"ש אלישיב שליט"א צחות לשון אינה פוטרת מגניזה אם ניכר בציטוט לשון של פסוק).

לשון בני אדם – מילים שבני אדם משתמשים בהם גם לולי לשון הפסוק. כגון: "טובים השניים מן האחד", "מספד כבד וגדול מאוד", "אבד חסיד מן הארץ". כמו"כ היתר זה אמור אף אם הלשון הורגלה בפי העם כתוצאה מהפסוק כגון: "איש חי רב פעלים".

סיפור דברים – אין המטרה לכתוב דברי תורה אלא לספר על דבר שארע. כגון: ספר התורה הוכנס לארון הקודש בשירת "שאו שערים ראשיכם". או הציבור קיבל את פני מרן בשירת "ימים על ימי מלך תוסיף".

מה נקרא שינוי מהותי בלשון הפסוק?

  • הפיכת סדר המילים, כגון: במקום "והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד" הופכים וכותבים "והיה מצער ראשיתך, ואחריתך מאוד תשגה" (ע"פ תוספות במסכת גיטין דף ו' עמוד ב' דיבור המתחיל אמר ר' יצחק).
  • שינוי מילים מלשון רבים ללשון יחיד או מיחיד לרבים. כגון: "ברוכים הבאים בשם ד' " במקום "ברוך הבא בשם ד' ".
  • עירוב לשונות של ב' פסוקים יחד. כגון: "אשת חיל היא תתהלל"
  • שינוי לשון מועיל אף בפסוק שלם. לכן פסוק המורכב משני חלקים כמו: "זה היום עשה ה' – נגילה ונשמחה בו" (תהילים קי"ח כ"ד) יש לשנות את ב' חלקי הפסוק באופן שלא תשארנה שלש מילים כסדרם ללא שינוי. כגון: יום זה עשה ד' – נשמחה ונגילה בו.

מה לא נקרא שינוי מהותי מלשון הפסוק ?

  • שינוי תיבות הפסוק מכתיב מלא לחסר ולהיפך והעניין אינו משתנה על ידי זה.
  • קו מפריד בין אות לאות.
  • שבירת האותיות באמצעם ע"י קוים לבנים אך צורת האותיות עדיין ניכרת
  • כתיבת לשון הפסוק בצורת קשת או עיגול
  • כתיבת לשון הפסוק מילה תחת מילה (מאונך).

ג. עבודות גרפיקה ומחשב

בהכנת מודעות פרסום ללקוחות מצוי מאוד ציטוטי פסוקים ובפרט בתמונות הנלוות למודעות אלו. הדבר נפוץ בעיקר בסיווגים של:

  • ארגון תהלוכת הכנסת ספר תורה
  • יודאיקה וכלי כסף
  • מזכרות לאירועים, מוצרי שי לחגים, זמירונים, תפילות וסגולות
  • סמלים של מוסדות ואירגונים
  • קישוטי סוכה
  • ריהוט לבתי כנסת (לוחות הברית על ארון קודש, עמוד של החזן)
  • תשמישי קדושה (פרוכת ומעיל לספר תורה ומכירת סת"מ).

פיתרונות:

  • לכסות חלק מהכיתוב ע"י קישוט וכדו' שמשתלב עם התמונה
  • כאשר הכתב קטן כמו בלוח ספירת העומר או ברכונים, ניתן להדביק על המקומות הבעייתיים פונט חולין זהה לפונט הקיים, או חלק מהטקסט שאינו טעון גניזה. באופן זהה השינוי אינו בולט.
  • טשטוש מילה או חלקה

אפשרויות אלו מועילות בתנאי שלא ישאר רצף של 3 מילים ללא שינוי.

כמו"כ ניתן לבצע שינוי מהותי בלשון הפסוק וכפי שהוסבר לעיל, כגון:

  • הפיכת סדר המילים. כגון: מודעה על מטהרי מים שנכתב בה "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" (דברים ד' ט"ו) יש לכתוב "ונשמרתם לנפשותיכם מאד".
  • שינוי מלשון יחיד לרבים או להפך.
  • עירוב לשונות של ב' פסוקים יחד.
  • הוספת תיבות חולין בין תיבות הפסוק.

באופן כללי עדיף להעביר את המסר באמצעות תמונות יהודיות (ללא שמות קודש או פסוקים) לפי הכלל הידוע שתמונה אחת שוה יותר מאלף מילים.

ד. לוח לפטור מגניזה (קטלוג פסוקים)

לאחר שחלק מההגדרות שהובאו לעיל הם הבחנות דקות, וכדי לסייע ביד עובדי הפירסום להציע ללקוחות מההתחלה דוגמאות שאין בהם בעיה, מצו"ב מספר גנזי הקודש לוח לפטור מגניזה, בהם ציטוטי פסוקים ללא חשש גניזה על מירב הדוגמאות השכיחות בנושאים של (לפי סדר א' ב'): אבל, ברכות וקבלת פנים, הספדים וניחומים, הכנסת ספר תורה, התרמת דם, חנוכת בית הכנסת, חסד צדקה ורפואה, חגים ושבתות, כשרות, מכירת ספרים, עצרות תפילה וכנסים, פתיחת שנת לימודים, שעורי תורה וסיום מסכתות.

חלק ג' – שימוש בקדושה לצורך חול

כתב אשורית

כתב אשורית הינו צורת הכתב בו נתנה התורה למשה רבינו ע"ה בהר סיני ובו סופרי סת"מ כותבים ספרי תורה תפילין ומזוזות.

כתב הרמב"ם וכן נפסק בשולחן ערוך – הואיל ובצורת האותיות עצמם יש קדושה וסתרי תורה, לפיכך אין לכתוב בכתב אשורית דברי חולין.

לאור זאת אין לכתוב בכתב אשורית פרסומות מסחריות וכל דבר העתיד להיזרק ולהגיע לידי בזיון, כפי שמצוי מאוד בפרסומים על מכירת תשמישי קדושה וצרכי סת"מ.

פיתרון: כאשר לקוח מתעקש להשתמש דוקא בפונט של כתב אשורית צריך לעשות שינוי ע"י מחיקת התגים, או להשתמש מלכתחילה בפונט ללא תגים (שינוי זה מועיל מכיון שלא מדובר בכתב ידו של הסופר אלא בהדפסה)..

שימוש בפסוק למטרות חולין

מלבד בעיית הגניזה בציטוטי פסוקים, קיים אסור נוסף להשתמש בלשון הפסוק עבור מטרות חולין, שהוא בזיון לדברי הקדושה. כגון: שימוש בלשון הפסוק עבור קידום מכירות או נתינת צביון של קדושה לפירסומים השונים. כגון: בית אבות שכותב מודעה לקידום עסקיו ומצטט בכותרת של המודעה את לשון הפסוק "כבד את אביך ואת אמך",

הפיתרון: כל האפשרויות המובאות לעיל לגבי ציטוטי פסוקים מועילים גם כאן, מכיוון שלאחר שנעשה שינוי בלשון הפסוק, לא משתמשים בקדושה עצמה למטרת חול.

סילוף משמעות הפסוק

יש להדגיש כי אין שום היתר לזלזל בדברי קדושה ע"י סילוף משמעות של פסוק למטרת חולין של קידום מכירות ונתינת צביון של קדושה. כגון: כותרת למודעה של מכירת כובעים "מגבעות אשורנו" (במדבר כ"ג ט'). או "ודוורת בם" (סילוף של לשון הפסוק "ודברת בם" דברים ו' ז') עבור מודעה של חברת הדואר.